פסק-דין בתיק תע"א 142-05

1.         התובע, מר מאיר הירש, החל לעבוד בשנת 1979 אצל חברת תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטארום) בע"מ, שהייתה הבעלים של מפעל כימי כבד שפעל לאורך שנים רבות באזור מפרץ חיפה. (להלן: "פרוטארום").

            במשך שנים רבות ביטחה פרוטארום את עובדיה בביטוח מנהלים, בפוליסות אישיות הכוללות ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה, (ביטוח שלב), אצל הסנה חברה לביטוח בע"מ- (להלן: "הסנה").

            ביום 7.4.83 נכרת בין פרוטארום לבין "הסנה" חוזה ביטוח קולקטיבי, שהחליף את הפוליסות האישיות  והסדיר את ביטוחם של כל עובדי המפעל בביטוח אובדן כושר עבודה, עד הגיעם לגיל פרישה. תקופת תוקפו של חוזה זה נקבעה  ל-11 שנים, עד 31.12.93, עם אופציה להארכת תוקפו בהסכמה, ל- 11 שנים נוספות. (להלן:" חוזה הביטוח") .

2.         סעיף 3 לחוזה הביטוח הגדיר,  "אובדן כושר עבודה", כדלקמן:  

"א. אובדן כושר העבודה פירושו, שלילת כושרו המוחלט של בר- ביטוח כתוצאה ממחלה או תאונה להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק אצל המבוטח לפני אובדן כושר העבודה".

3.         לימים ועקב התמוטטות חברת הביטוח הסנה, נרכש תיק ביטוח המנהלים שלה ע"י הנתבעת, מגדל, שלקחה על עצמה את התחייבויות הסנה, גם בקשר לפיצוי עובדי פרוטארום בגין אי כושר בעבודה מכוח חוזה הביטוח. לבקשת מגדל ובהסכמת פרוטארום, שונתה ההגדרה הנ"ל של אובדן כושר העבודה, החל מיום 1.1.94, שאז הוארך תוקפו של חוזה הביטוח לעוד 11 שנים נוספות.

בעניינו של הירש מאיר,  תקפה ההגדרה המופיעה בסעיף 3 לחוזה הביטוח כנ"ל.

4.         בשנת 1992 בעקבות הידרדרות במצבו הנפשי וחוסר יכולתו להתמודד עם מצבי לחץ שבא לידי ביטוי בגמגום, התפרצויות זעם אלימות וכו', הוכר מר הירש כמי שאיבד את כושרו לעבוד ושולמה לו ע"י הנתבעת  גמלה חודשית בהתאם לחוזה הביטוח.

5.         בחודש 11/03 הפנתה הנתבעת את התובע לבדיקות רפואיות מטעמה, ובעקבות בדיקתו ע"י  פסיכאטר מטעמה, הודיעה לו במכתביה  מהתאריכים: 2/5/04, ו-20/6/04, כי מבחינתה הוא לא נמצא באובדן כושר עבודה, בהתאם להוראות הפוליסה, וכי היא תפסיק לשלם לו את הגמלה בגין אובדן כושר עבודה המשולמת לו מאז 1992, החל מיום 30/6/04. עוד ציינה הנתבעת במכתביה, כי אין לראות בהודעתיה אלו כמיצוי זכויותיה כלפיו, לרבות זכותה לדרוש ממנו השבת הגמלאות ששולמו לו בעבר, עקב טעות ו/או הטעיה ו/או מצג שווא.

6.         עקב החלטת מגדל הנ"ל, עתר מר הירש מאיר יחד עם תובעים נוספים שגמלתם נשללה לבית הדין ובקש לבטל את הגזרה. במסגרת התביעה המאוחדת, ניתן על ידינו ביום 30.5.07, פסק דין ופסק דין חלקי, במסגרת תיקים עב 1678-1686/04 ו- עב 142/05- 144/05,  (להלן :"פסק הדין").

            בחלקו הראשון של פסק הדין התייחסנו להגדרת מקרה הביטוח, (אובדן כושר העבודה), בהתאם לחוזה הביטוח ולהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, שהייתה השאלה הרלבנטית לכלל התובעים, לרבות למר הירש מאיר.

 בחלקו השני של פסק הדין ומתוקף יישומו, ניתן פסק דין סופי ביחס לחלק מהתובעים, ואילו לגבי תובעים הנותרים,  שמר הירש מאיר נמנה עליהם, ניתן פסק דין חלקי פרטני לגבי כל אחד מהם שבמסגרתו הורנו על מינוי מינוי מומחה רפואי מתאים. בעניינו של מר הירש מונה מומחה מטעם בית הדין, בתחום הפסיכיאטריה.

7.         כאמור במסגרת פסק הדין נדרשנו לשאלת הפרשנות שיש לתת למונח "אובדן כושר עבודה", שבסעיף 3 לחוזה הביטוח הנ"ל, שהתבררה כבהגדרה ייחודית ומיוחדת, וזאת בשים לב להסכם הדיוני שקבל תוקף של החלטה ואשר בחלקו הרלבנטי להגדרה, קבע:

"א.       מוסכם כי בהגדרת אובדן כושר עבודה על פי ההסכם הקולקטיבי מיום 7/4/83 בין תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטארום) בע"מ לבין הסנה חברה לביטוח בע"מ, המילים "עיסוקו או מקצועו" יבחנו לאור עיסוקו של העובד, כפי שהיה ערב צאתו לאי כושר.

הבחינה תהיה לגבי אותו עיסוק בין בפרוטארום ובין מחוץ לפרוטארום.

            הצדדים משאירים בצריך עיון את שאלת הפרשנות של "אי הכושר", בהקשר של עיסוק ייחודי שקיים אך ורק בפרוטארום, אם קיים כזה לגבי כל אחד מהתובעים בתיק זה...".

8.         בהתייחסנו לפרשנות בהתאם לחוזה ולהסכם הדיוני, קבענו בסיכום הפרק הכללי של פסק הדין, כדלקמן:               

" לסיכום שלב זה

54.       מהאמור לעיל, קרי  מלשון החוזה, הקשרו, נסיבותיו המאבק שנוהל מול ההסתדרות כדי לבטח עובדי פרוטארום אצל הסנה דווקא, תנאיו המיוחדים, יישומו לאורך השנים כעולה מחומר הראיות והעדויות, המסקנה המתבקשת היא, שכוונת הצדדים לחוזה ותכליתו הסובייקטיבית הייתה לתת במיוחד לעובדי פרוטארום , אשר מפאת מחלה או תאונה, איבדו את יכולתם להמשיך ולעסוק בעיסוק בו עסקו במפעל ערב אובדן הכושר, אם באופן מלא ואם באופן חלקי, מענה ובטחון כלכלי, בשים לב לתחום עיסוקו הייחודי של המפעל, שהיה מפעל כימי כבד ומיוחד במינו במדינה, וזאת ע"י יצירת קשר הדוק בין המפעל ודרישות העיסוק בו לבין אובדן הכושר שמזכה בפיצוי חודשי, חלף הכנסה, בהתאם לחוזה הביטוח.